מהי השתלת שיניים – מהו שתל?
שתלים ברפואת שיניים, הם בעצם תחליף מלאכותי לשורשי השיניים עשוי ממתכת טיטניום.
הם בדרך כלל בעלי צורת בורג, ומוחדרים אל הלסת על מנת לחבר אליהם שיניים מלאכותיות.
אם חסרות לך שיניים, מאחת ועד כולן, יש לדון לגופו של עניין עם הרופא המטפל, כולל היתרונות והחסרונות הספציפיים למקרה שלך.
ישנם מצבים רפואיים סבוכים שמעלים קשיים בפני הרופא-המנתח והרופא המשקם והמטופל צריך להיות שותף למערכת קבלת ההחלטות אם לבצע או לא לבצע השתלות.
ההצלחה של הטיפול בהשתלת שיניים מתחילה באבחון נכון ומבחירת אפשרויות הטיפול השונות.
כמו בכל ניתוח רפואי, קיימים סיכונים וסיבוכים גם בהשתלות שיניים שיש לקחת בחשבון לפני התהליך.
אמנם, למזלנו, הסיכונים והסיבוכים נדירים, אך על הרופא והמטופל להיות מודע אליהם.
עליך לדעת כי אצל כירורג מומחה להשתלות שיניים אחוזי ההצלחה גבוהים יותר ומספר הסיבוכים קטן יותר!
מדוע יש צורך בהשתלות שיניים?
היתרון העיקרי המושג משיניים הנתמכות על ידי שתלים הוא היכולת ללעוס בצורה טובה.
מחקרים העריכו כי יכולת הלעיסה של מתרפאים נושאי תותבות שלמות (מחוסרי שיניים כלל) היה כ-20% מהכוח שהיה מופעל על ידי שינים טבעיות, לו היו קיימות.
אותם המטופלים, לאחר שקיבלו שיניים הנתמכות על ידי שתלים, יכולת הלעיסה שלהם עלתה עד ל- 95% מהכוח של המשנן טבעי!! כלומר, יש החזרה מלאה של פונקציית הלעיסה.
מחוסרי שיניים נושאי תותבות, לא תמיד זקוקים לתמיכה על ידי מספר רב של שתלים כדי ליהנות משיקום הפה על גבי שתלים.
ניתן להשתמש בשתלים מעטים יחסית לצורך השגת יציבות ואחיזה טובים יותר של תותבת ובכך להגדיל את יכולת התפקוד והביטחון של האדם עם התותבות.
מי מתאים לביצוע השתלות שיניים?
בדרך- כלל אילו שזקוקים להם הכי הרבה.
אוסטאופורוזיס אשר לא מטופלת ונטילת תרופות מסוימות.
תהליך האבחון הראשוני לצורך השתלת שיניים
אם החלטת לשקול אפשרות של השתלת שיניים, תיבדק/י על ידי מומחה לשיקום הפה וע"י כירורג מומחה להשתלות שיניים.
על הרופא לקבוע את הקשיים הקיימים הקשורים במצב הפה ולהעריך את צורת השיקום הרצויה לאותו מטופל.
לאחר קביעת הטיפול השיקומי הרצוי, הכירורג המומחה יכול לבצע תוכנית כירורגית להשתלה.
אותו צוות ילווה אותך לאורך כל תהליך השתלות שיניים כולל המעקב ארוך-הטווח אחר השתלים.
הצוות המטפל יזדקק לתצלומי רנטגן מסוגים שונים על מנת לסייע בתכנון ההשתלה.
ישנם צילומים שונים המתאימים לכך.
לעיתים, במקרים פשוטים מאוד, מספיק צילום הנעשה במרפאה יחד עם בדיקה קלינית.
לעתים יש צורך בצילום פנוראמי ולעתים יש צורך בטומוגרפיה ממוחשבת (CT).
כמה ניתוחים צריך? כמה זמן להמתין?
השיטה הקלאסית והידועה של התהליך הניתוחי מתבצעת בדרך כלל בשני שלבים, שלב ההשתלה ושלב החשיפה, עם תקופה ממוצעת של המתנה של בין 3-6 חודשים בין שלב לשלב.
זו תקופת החיבור לעצם הנקראת "אוסאואינטגרציה", בה השתל נמצא במנוחה ובתהליכי קליטה.
ישנם מקרים בהם ניתן לקצר את הזמן עד לשיקום, אך מחקרים מראים כי עדיין רצוי להימנע מלקצר את התהליך שלא לצורך.
שיטה נוספת (המתאימה לשתלים בעצם "חזקה" יחסית) היא הניתוח בשלב אחד.
בשיטה זו אנו "חוסכים" את ניתוח החשיפה, והשתל בולט מעט מאד מעל החניכיים בזמן הריפוי.
גם שיטה זו הוכחה כמוצלחת במקרים המתאימים.
היום יש נטייה לבצע "העמסה מיידית" של השתלים, כלומר שימוש בתותבת או בגשר מיידית על שתלים מייד לאחר ניתוח ההשתלה.
ללא תכנון נכון, שיטה זו יכולה להביא לכישלון חרוץ של השתלים.
החיבור בין השתלים לעצם זהו תהליך ביולוגי ארוך ורגיש של חיבור השתל לעצם.
העמסה מיידית של השתלים מגדילה את הסיכון כי חיבור זה יפגע.
ניתוח השתלת שיניים
הניתוח מתבצע במרפאה, אך בתנאים הקרובים לחדר ניתוח סטרילי.
ההשתלה היא ניתוח הרגיש ביותר לזיהום וחשוב ביותר שהציוד, החומרים ואזור הניתוח יהיו סטריליים.
בבוקר לפני ההשתלה נהוג ליטול אנטיביוטיקה.
בתחילת התהליך מבוצע אלחוש מקומי "להרדים" את אזור הניתוח.
מקרים בהם זקוקים להרדמה כללית הופכים לנדירים יותר ויותר, גם במקרים מורכבים יותר.
המטופל מכוסה בכסויים סטריליים ואיזור הפה עובר חיטוי.
לאחר מכן מתבצע חתך דרך הרקמה העוטפת את העצם בלסת (חניכיים) והשתלים מוחדרים אל עצם הלסת.
לאחר מכן נתפר איזור הניתוח.
המטופל נח מעט בחדר ההמתנה עם חבישה של אזור הניתוח, על מנת להקטין את הנפיחות של המקום.
לאחר מתן הוראות "תעשה ואל תעשה" לימים הקרובים, מה מותר ומה אסור, המטופל משוחרר לביתו.
מומחה להשתלות שיניים
מה מותר ומה אסור?
בניגוד לדעה הרווחת, תופעות הלוואי אחרי השתלה אינן קשות.
בדרך כלל התופעות מינימאליות ביותר! יתכן ויש יש מעט נפיחות ומעט כאב ותו לא. ככל שניתוח היה מורכב יותר, צפויות יותר תופעות לוואי.
לעיתים יש גם שינוי צבע בעור עקב שטף דם מקומי (צבע כחול-ירוק המשתנה לצהבהב). הנפיחות חולפת בדרך כלל אחרי שלושה ימים עד שבוע, ושינויי הצבע, אם ישנם, מתקיימים עוד כשבוע לערך. כמובן יש לנהוג על פי הוראות הרופא, יש להקפיד על כלכלה רכה ולא חמה לתקופה מוגבלת (מיום עד מספר ימים), לקחת תרופות שנרשמו, כולל משככי כאבים בשעת הצורך ולא להפריז במאמצים בימים הסמוכים לניתוח. פרט לזאת – אין מגבלות מיוחדות.
מה הסיכונים בניתוחי השתלה?
כמו בכל ניתוח, יש סיכונים מסוימים בניתוחי השתלה, עקב קירבה לאזורים רגישים בלסת.
לפני פרוט הסיכונים, יש לציין שרמת הסיכון נמוכה ביותר כאשר הטיפול מבוצע ע"י כירורג מומחה ומצוין כמו במקרה שלנו, וחשוב לדעת כי תכנון נכון של המקרה על ידי המנתח, תוך שימוש באמצעי הדמיה מתאימים, כגון CT, מורידים את הסיכון לרמה זעירה.
השתלת שיניים הסיכונים כוללים:
פגיעה בעצב הלסת התחתונה. עצב זה מוליך מסרים עצביים (תחושה) לאורך כל השיניים של אותו הצד בלסת התחתונה ושל אזור הסנטר עד לקו האמצע.
במידה והעצב נפגע תוך כדי קידוח, יתכן והעצב יפסיק לתפקד באופן זמני או קבוע.
התחושה מתבטאת בתחושה הדומה לזריקת ההרדמה של רופא שיניים באזור השפה התחתונה או ליד הסנטר.
מניעה של הפגיעה: תכנון קפדני על ידי הרופא המנתח, תצלומי רנטגן מתאימים ומנתח מיומן הם ערובה לכך שפגיעה כזו בעצב תהיה נדירה ביותר.
כיום,בעזרת ההדמיות ה – CT אפשר להגיע לרמת אבחון טובה ביותר לגבי מיקום העצב ומהלכו בלסת.
אזור ההשתלה והשתל עלול להזדהם בזמן הניתוח, ולגרום לכישלון בתהליך הקליטה.
מניעה: שימוש באמצעי זהירות קפדניים לפני וזמן הניתוח כמו סביבת עבודה סטרילית ושימוש באנטיביוטיקה מניעתית.
חדירה אל חלל הסינוס: בלסת עליונה באזור האחורי, שתל ארוך מדי עלול לחדור אל חלל הסינוס, חדירה כזו בדרך כלל מסתיימת ללא בעיות, אך יכולה גם לגרום לבעיות כמו דלקת בסינוס.
מניעה: תכנון קפדני על ידי הרופא המנתח בעזרת תצלומי רנטגן מתאימים, כולל CT מונעים חדירה כזו.
מספר עובדות חשובות מאת מומחה להשתלות שיניים:
השתלים צריכים להיות מבוצעים בתנאים אופטימאליים של שדה כירורגי סטרילי וכיסוי אנטיביוטי למניעת זיהום.
תנאים אלו מורידים באופן דרסטי את הסיכון לחוסר קליטה וסיבוכים.
השתלים הם אחת הפרוצדורות הרפואיות עם אחוז הצלחה גבוה ביותר, כ- 96%.
אבל, כ- 4% מהשתלים אינם נקלטים מסיבות לא ידועות.
במקרה והשתל לא נקלט, ניתן לחזור על פעולת ההשתלה, עם סיכוי מצוין לקליטה מחודשת של השתל.
מחלות כרוניות, כמו סוכרת לא-מאוזנת, עלולות לגרום לבעיות רפוי כלליות, כולל קליטת השתל.
עישון בתקופת הריפוי של השתל נמצא כגורם לעלייה בחוסר קליטה של שתלים.
אנו ממליצים להפסיק לעשן כ-שבועיים לפני ההשתלה.
אם ברצונך לחזור לעשן, מומלץ לעשות זאת לא לפני סיום תהליך הקליטה של השתלים.
במידה ואין ברצונך או ביכולתך לחדול לעשן, מומלץ לפחות להוריד את הכמות ל"מינימום
ההכרחי".
יש לזכור כי עישון בתקופת הרפוי מגביר את סכויי הכישלון.
כמו בכל ניתוח, ישנו סיכוי קטן לסיבוכים שעלולים לקרות, למרות כל אמצעי הזהירות שננקטו.
הסיבוכים העיקריים שדווחו בניתוחים מסוג זה הם זיהום, פגיעה עצבית (בשתלים בלסת תחתונה) העלולה לגרום לפגיעה בתחושת השפה ופגיעה בסינוס בלסת עליונה.
אנו נוקטים את כל אמצעי הזהירות הדרושים למנוע סיבוכים: ביצוע CT מיועד לביצוע מדידות מדויקות ולמנוע פגיעה עצבית או פגיעה בסינוס; שימוש בשדה סטרילי ופרוטוקול אנטיביוטי לפני ואחרי הניתוח מיועד למנוע זיהום.
לסיכום: השתלים הם אלטרנטיבה מצוינת לשיניים חסרות. ההצלחה היא באחוזים גבוהים ביותר, ותוכל/י ליהנות משיניים בריאות ויפות במסגרת טיפולים אסתטיים לשיניים.
מה עליך לעשות לפני השתלת שיניים?
לפני ההשתלה תקבל מאיתנו דף הסבר מפורט ובו הוראות כיצד לנהוג לפני ולאחר ההשתלה.
תקבל מרשם לתרופות אשר בחלקן יש להתחיל בנטילתם לפני הטיפול. מומלץ לרכוש את התרופות מראש.
מומלץ לאכול לפני ההשתלה ארוחה קלה בלבד.
בהצלחה !!!!
ד"ר זאב טולצינסקי – מומחה לכירורגית פה ולסת,
מנהל מחלקת פה ולסת בבי"ח "מאיר" בכפר סבא.
ד"ר שירה רבנשטיין – פריודונטית,
מומחית לטיפולי חניכיים